כשעברתי לקציר פתחו את החלק הצפוני של כביש 6. הנוף היה מדהים: צוקים מחופים בטון כשעליהם יער, מנהרות, כביש מתפתל מעל כביש – נסעתי הרבה והתחלתי לצלם תוך כדי נסיעה. חשבתי: לולא הכביש, שהיה כה שנוי במחלוקת, לא הייתי מגיעה לתוך הנופים האלה....
״הנוף העובר מהר בגלל מהירות הנסיעה, עמודי הבטון הכבדים האוחזים באדמה ותומכים בכביש מרחף, חלוקת הדרך והזמן על פי הגשרים שכבר חצתה, הם מקצת מהגירויים שהניעו את נורמן, אמנית ישראלית המתעסקת בנוף, לצייר גשרים. בצבעי שמן על נייר דופלקס מעניקה נורמן לגשר מעמד של מקדש, שלו, עמודים מונומנטליים המגמדים את העומד מתחתם, מיקום בלב ליבו של הנוף, סימטריה בין התמיכות, פרופורציה מושלמת ופרספקטיבה למרחוק. הגשרים בציוריה הופכים למעין מסגרת תוחמת ומפוארת לציורי הנוף. נורמן מדייקת בפרטי הגשר במכחול עבה ובתנועות רחבות מצד אחד, משחררת ומטשטשת את הנוף מהצד האחר. כך, הגשרים הנעלמים מהעין בגלל מהירות הנסיעה הופכים בעבודותיה לנוכחים אדירי ממדים המשתלטים על הנוף ההדור ושברירי, בהפוך למציאות.״ (חנה קומן - גלריה 'צדיק')
